נחל שורק
ב. כי שמרתי דרכי ה' ולא רשעתי מאלהי כי כל משפטיו לנגדי וחוקותיו לא אסור ממנה. אפשר לומד דשאול היה רודף ומותר להרגו כי כך היא המדה הבא להרגך השכם להורגו. אך בהעמיק העיון ללמוד כר' יהונתן בן שאול ולא יהיה אסון בסנהדרין דף ע"ד דאם היה יכול להצילו באחד מאבריו והרגו חייב מזה נראה שלא הי"ל לדהע"ה להרוג שאול דאפי' כשנפל בידו מוכרח להצילו בא' מאבריו כ"ש כשלא נפל בידו ר"ל שאינו לוחם בו ממש. ואכתי יש לומר דלגבי נרדף לא נאמר דחייב להצילו בא' מאבריו וכמו שנראה מדברי הרא"ם פ' וישלח וכפ"ז יש צד לומר כי יכול דהע"ה להרוג שאול. אמנם יש להכריע דכיון דשמואל הע"ה משחו לדהע"ה למלך ודאי לא ישיגהו שאול. ודוד הע"ה ימלוך דאף אם יחטא ח"ו ההבטחה מתקיימת כשיש בחילופה הכזבת הנביא. ולדעת הרמב"ן שתלוי בסימני הנביא אין לך סי' גדול מזה דמשחו בשמן המשחה ובודאי יתקיים ואין לו לשלוח יד בשאול. וז"ש כי שמרתי דרכי ה' ולא רשעתי להרוג שאול מסיבת אלהי שמשחני למלוך וזה הכריע כי כל משפטיו לנגדי דין הבא להרגך ודין ולא יהיה לך אסון ודין נרדף עצמו ודין הבטחה מתקיימת כשיש בחילופה הכזבת הנביא ואם עשה סימן. וחוקותיו לבקש זכות אף למי שלא כדין לא אסור ממנה. ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני דהייתי מצדד כמה צדדין לשמור עצמי שלא אחטא ולעמוד על האמת.
רלב"ג
ולא רשעתי מאלהי. ר''ל לא רשעתי לנטות מאלהי אך שמרתי כל מצות הש''י והנה הרשע הוא הנטייה מדבר הראוי כמו שהצדק הוא ההליכה בדרך הראוי: